ע"פ 416/76

תקציר

בית המשפט העליון פסק בערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. המערער הורשע בהחזקה וניסיון לייצא כמות גדולה של חשיש, ונגזרו עליו במקור שישה חודשי מאסר בפועל ועוד שנתיים מאסר על תנאי. בערעור הוגש ערעור על עונש המאסר. בית המשפט העליון קיבל את הערעור והפחית את העונש לקנס של 6,000 ל"י או שישה חודשי מאסר בפועל, שירוצו במקום הקנס. פסק הדין הביא בחשבון את הודאתו של המערער באשמה ואת השיהוי המופרז של כמעט ארבע שנים בין העבירה לגזר הדין. דעת הרוב, שניתנה על ידי השופט ויתקון, קבעה כי כליאת העבריין לאחר שיהוי כה ארוך אינה משרתת תכלית מועילה ומעוותת את הצדק. דעת המיעוט של השופט ברנזון טענה כי השיהוי אינו צריך להביא אוטומטית לפטור ממאסר, שכן הדבר עלול לעודד נאשמים להודות באשמה גם כאשר אינם אשמים, ובכך להחריף את בעיית עיכוב המשפט. המקרה הדגיש את העיכובים הבעייתיים במערכת המשפט הפלילי הישראלית, כאשר בית המשפט העליון קרא למשפטים במועד ולעונשים הולמים.