רע"א 5935/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה. הסכסוך המקורי התגלע בין מעסיק לבין מספר עובדים שהגישו תביעה לפיצוי בגין שכר שלא שולם להם במהלך עבודתם. בית הדין לעבודה הורה למעסיק לפצות את העובדים. כאשר ביקשו העובדים לבצע את פסק הדין, ביקש המעסיק לצרף את תיקי ההוצאה לפועל לתיק איחוד שכבר היה פתוח. מנהל ההוצאה לפועל נעתר לבקשה זו, אך העובדים ערערו בטענה כי יש לתת עדיפות לחובותיהם בכל הנוגע לשכר שלא שולם. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור העובדים וקבע כי יש לקיים תחילה את חובות המעסיק כלפי העובדים. לאחר מכן הגיש המעסיק בקשה לחופשה כדי לערער על החלטה זו. עם זאת, הבקשה נדחתה. שופט בית המשפט העליון הסכים עם פרשנותו של בית המשפט המחוזי לחוקים הרלוונטיים, ובפרט לחוק ההוצאה לפועל ולחוק הגנת השכר. השופטת הדגישה כי הוראות חוק הגנת השכר מעניקות לשכר העובדים מעמד מוגן שאינו ניתן לתפיסה או לשעבוד, וחלוקת הכספים בהליכי הוצאה לפועל חייבת לפעול במודל מידתי, תוך מתן עדיפות לחובות הנובעים משכר שלא שולם. עוד ציין השופט כי החלטת ראש ההוצאה לפועל הפכה למעשה את חוק הגנת השכר לחסר משמעות, ולכן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שביטל את צירוף המקרים ונתן קדימות לטענות העובדים, היה נכון. השופט השלים גם עם החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת רשות הערעור ופסק לעובדים שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 שקל. סיכום מקיף זה לוכד את עיקרי פסק הדין הארוך, מאזן בין קיצור ובהירות תוך העברת הפרטים המהותיים של המקרה ופסיקת בית המשפט.