ת"א 1309-02-10

תקציר

המנוחה, אביבה לוינשטיין, נפטרה בשנת 2007 בגיל 87. היא הייתה אלמנה וחשוכת ילדים, ונזקקה לטיפול סיעודי 24 שעות ביממה. מריה חדד ובתה נטלי חדד טיפלו בה. לאחר מותה של אביבה תבעה מריה צ'ק על סך 27,180 שקל חתום על ידי אביבה ומתוארך לאחר מותה. אחיה של אביבה, בן-עמי שפרלינג, התנגד לביצוע הצ'ק. במקביל, הגיש בן עמי תביעה כספית נגד מריה ונטלי על סך 500 אלף שקל, בטענה כי רימו וניצלו את אביבה כספית. מריה ונטלי הכחישו את הטענות וטענו כי יחסו של בן עמי אליהן היה כפוי טובה על מאמציהן בסיעוד אביבה. המשטרה חקרה גם היא את התיק אך סגרה אותו מחוסר ראיות. בית המשפט לא מצא ראיות לכך שאביבה הייתה במצב נפשי שיהפוך אותה לפגיעה לניצול. מסמכים רפואיים ועדויות, כולל של עובדת סוציאלית שהכירה את אביבה, הצביעו על כך שהיא הייתה צלולה ודעתנית, למרות מצבה הגופני. בנוסף, בן עמי, שהיה מיופה כוח בחשבונות הבנק של אחותו, לא ניהל חקירות כלשהן בנוגע לחשבונות במהלך חייה, מה שמציב את מריה ונטלי בעמדת נחיתות. בית המשפט קיבל את גרסתן המפורטת של מריה ונטלי לאירועים, אותה לא הצליח בן עמי להפריך באופן מהותי. התברר כי מריה ונטלי קיבלו תשלומים מאביבה עבור שירותי הסיעוד שלהן, ובית המשפט קבע כי מדובר בשכר לגיטימי, פיצויי פיטורים ותנאים סוציאליים אחרים, ולא במתנות או בזבוז כפי שטען בן עמי. בית המשפט מתח ביקורת על התנהלותו של בן עמי לאורך כל ההליך, לרבות האשמותיו הפזיזות והיעדר תשובות עובדתיות לטענותיהן של מריה ונטלי. עוד צוין כי טענתו של בן עמי לזיוף נדחתה, והתנהלותו לאורך המשפט הייתה לא רצינית ולא מקצועית. בסופו של דבר פסק בית המשפט לטובת מריה ונטלי, דחה את טענותיו של בן עמי והורה לו לשלם את שכר טרחת עורך דינן. עוד נקבע כי ההתנגדות לביצוע השיק אינה תקפה, ומאפשרת את המשך הליכי ההוצאה לפועל. פסק הדין אישר גם את עיקול רכושו של בן עמי. בן-עמי ספג ביקורת על התנהלותו וגישתו, ונקבע כי מריה ונטלי היו מטפלות מסורות שמגיע להן שכר עבור עבודתן.