פש"ר 181/01

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך על בעלות בדירה בעקבות פשיטת הרגל של אברהם ויגר. הנאמן, שייצג את האינטרסים של נושיו של ויגר, טען כי העברת מחצית הבעלות בדירה לאשתו, ויגר לילי, בטלה משום שהיא נופלת בגדר הוראות סעיף 196 לפקודת פשיטת הרגל. סעיף זה מאפשר לנאמן לערער על העברות נכסים שבוצעו בתוך שנתיים מיום הכרזת פשיטת הרגל. לילי השיבה כי מדובר בעסקת מכר תקפה המוגנת תחת אותו סעיף שכן היא נערכה "בתום לב ובתמורה יקרת ערך". עם זאת, בית המשפט מצא כי הראיות התיעודיות, לרבות מסמכי רישום ותצהירים, תיארו באופן עקבי את ההעברה כ"ללא תמורה". ניסיונה של לילי לטעון כי ההעברה נתמכה בתמורה בעלת ערך, המבוססת על הסכם ממון כביכול, לא צלח. השופטת קבעה כי הסכם זה אינו תקף משום שלא היה בו האישור הנדרש על פי הדין הישראלי. יתר על כן, הוראות ההסכם לא פירטו במפורש כל תמורה בעלת ערך. כתוצאה מכך, פסק בית המשפט לטובת הנאמן, קבע כי העברת מחצית הדירה ללילי בטלה, והורה על החזרתה לנאמן. ההחלטה התקבלה שלא בנוכחות הצדדים, כאשר המזכירות הונחתה למסור את פסק הדין לבאי כוחם של הצדדים.