ת"ט 61095-11-21

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למחלוקת על הגשת התנגדות להליך עיקול במועד. הנתבע טען כי ההתנגדות הוגשה במועד, ואילו התובע טען כי לא. בית המשפט בחן את המסגרת הנורמטיבית ומצא כי במקרה זה לא הייתה דרישה ראשונית לשקול את נטל ההוכחה. ההליכים נפתחו נגד הנאשם לפי חוק ההוצאה לפועל, בעקבות התראה כדין. על פי החוק, תפקידו של בית המשפט הוא פשוט לקבוע האם ההתנגדות הוגשה בתוך פרק הזמן הנדרש, ואם לא, האם יש לתת הארכת זמן. אם בית המשפט היה מורה על ביטול העיקול, אזי המבקש היה נדרש לספק בטוחות. בית המשפט שקל גם את סיכויי הצלחת ההגנה וקבע כי גורם זה רלוונטי כאשר מבקשים הארכת זמן. מאחר שהיתה חובה חוקית להגיש את ההתנגדות במועד, בית המשפט לא מצא לנכון לבחון לגופה של ההגנה. אופיים של הליכי העיקול ומטרתם משתנים בהתאם לשאלה אם הם מוטלים לפני מתן האזהרה או לאחריה. לאחר התראה כדין, נקבעה זכותו של הנושה, והעיקול נועד לאכוף את פסק הדין. לפיכך, הבסיס המשפטי היחיד לבדיקה הוא עיתוי הגשת ההתנגדות. בית המשפט הדגיש כי אם תידחה בקשה להארכת מועד, ההתנגדות לא תידון לגופה, והתיק יחזור ללשכת ההוצאה לפועל להמשך הליכי גבייה. לעומת זאת, אם בית המשפט נעתר לבקשה, הוא מאפשר לדון בעניינו של המבקש לגופו, אך אין משמעות הדבר ביטול הליכי הוצאה לפועל כדין. אם בית המשפט יורה על עיכוב ביצוע, הזוכה אינו רשאי לנקוט כל פעולה נוספת עד ליישוב התביעה. לגופו של עניין, עמד בית המשפט על כללי המסירה על ידי היצמדות והשלכותיהם על חזקת המסירה. במקרה זה, נמצא כי האזהרה לא נמסרה כדין משום ששיטת המסירה לא הייתה "לגופו" של הנמען, במיוחד בהתחשב בכך שלמקום המסירה המשוער היו כניסות וקומות מרובות. בית המשפט קיבל את טענת המבקש כי ההתראה לא התקבלה, והוכח כי המסירה לא בוצעה כנטען. לפיכך, ההתנגדות נחשבה כאילו הוגשה בתוך פרק הזמן הנדרש. בית המשפט הכיר באשמתה התורמת של המבקשת שלא עדכנה את כתובתה ברשם החברות. עם זאת, חזקת המסירה במקרה זה הופרכה בהצלחה, ובית המשפט קבע כי ההתנגדות אכן הוגשה במועד. המבקש הונחה לפנות למנהל ההוצאה לפועל בבקשה מתאימה, וההחלטה תועבר לבאי כוח הצדדים. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים, ביום 2.1.2022.