ע"ע 402/07

תקציר

בית הדין הארצי לעבודה הכריע בתיק שעסק במחלוקות על הזכאות למנוחה שבועית וגמול שעות נוספות לעובדים יאיר ואיגור. בית הדין קבע כי העובדים זכאים למנוחה שבועית של 36 שעות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה. הוא דחה את הטענה שעובדים יהודים מסיימים אוטומטית את מנוחתם עם צאת השבת אם אין הפסקה של 36 שעות לפני כן, וקבע כי עבודה במוצאי שבת בתקופה זו נחשבת לעבודה במנוחתם השבועית. באשר לעובדי משמרות, דחה בית הדין את טענת החברות כי עובדיהן זכאים רק ל-25 שעות מנוחה על פי תקנות העבודה במשמרות, והדגיש כי התקנות מחייבות פעולות משלימות יזומות, כמו הסכמים קיבוציים, שנעדרו במקרה זה. העובדים הציגו ראיות לדפוס עבודה עקבי, שהעביר את נטל ההוכחה לחברות, שלא עמדו בסתירה או במסירת רישומים נאותים, ובכך זיכו את העובדים בפיצוי על עבודתם בתקופת המנוחה. בנוגע לשעות נוספות, בית הדין הדגיש את הכלל המחייב הוכחת שעות נטענות, אך ציין חריגים לדפוסי עבודה קבועים. יש לציין כי בית המשפט תיקן טעות בפסק דינו הקודם בעניין ניכוי שעות העבודה במוצאי שבת מסך השעות החודשיות לצורך חישוב השעות הנוספות. בית המשפט קבע כי ניכוי זה שולל באופן בלתי הוגן מהעובדים פיצוי ראוי. עבור שני העובדים, סכום גמול השעות הנוספות המגיע חושב מחדש עם ריבית, וההפרשה של פיצוי הלנת שכר הונחתה על ידי התיישנות ברורה, הקובעת תקופת התיישנות של שנה לתביעות כאלה. ערעורים הנוגעים לפיצויים עונשיים ועוגמת נפש נדחו, דבר שחיזק את שיקול דעתו של בית הדין ואת היעדר הראיות המכריעות לפגיעה. החלטות הוצאות משפטיות נטו לטובת העובדים, תוך הכרה בהתנהגות המעסיקים כפקטור, אם כי הפסיקה הכוללת ייצגה איזון בין ערעורים שהתקבלו חלקית ונדחו.