ת"פ 12743-08-22

תקציר

הנאשמים, ח.א., ר.א. ור.א., הורשעו בחבלה בכוונה להחמיר לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, ובנשיאת נשק ותחמושת לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, על סמך הודאתם. ההאשמות נבעו מתקרית אלימה בין בני משפחה על רקע סכסוך בנייה. שני הנאשמים, חמושים באקדח ורובה, פתחו בעימות, איימו על שני אחים, ר' וח', ולבסוף ירו ברגליהם. לנפגעים נגרמו חבלות גופניות ונזקים נפשיים משמעותיים. לנאשמים עבר פלילי קודם, כאשר הנאשם מס' 2 הורשע בשוד בשנת 2017. בהתחשב בחומרת העבירות, בנסיבות ביצוען ובצורך בהרתעה, קבע השופט כי טווח הענישה ההולם הוא בין 6 ל-9 שנות מאסר, לצד מאסר מותנה ופיצוי משמעותי. בהתחשב בקבלת האחריות של הנאשמים, גזרי דינם נקבעו מעט מתחת לאמצע הטווח שנקבע. על הנאשם מס' 1, ללא עבר פלילי קודם, נגזרו 7 שנות מאסר בפועל, לצד 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 25,000 ₪ לכל אחד מהמתלוננים. על נאשם מס' 2, לו הרשעה קודמת, נגזרו 7 שנים ו-6 חודשי מאסר בפועל, לצד 12 חודשי מאסר על תנאי בפועל מעבירה קודמת ופיצוי זהה לזה של הנאשם מס' 1. השופט הדגיש את הצורך בענישה מחמירה בעבירות נשק והכיר בנזק הפיזי והנפשי החמור שנגרם לקורבנות. גזרי הדין נועדו לשמש גורם מרתיע המשקף את חומרת העבירות שבוצעו.