תפ"ח 20827-06-13

תקציר

הנאשם הואשם ברצח ארוסתו לשעבר, מינאס קאסם, לאחר שאירוסיהם בוטלו. הוא הואשם גם בשיבוש הליכי משפט, השמדת ראיות והפרת הוראה חוקית. הנאשם הודה כי קיים מערכת יחסים רומנטית עם המנוחה וכי כעס על כך שהיא ראתה אנשים אחרים. עם זאת, הוא הכחיש כי תכנן או ביצע את הרצח. עניינה של התביעה הסתמך במידה רבה על הודאתו של הנאשם בפני מודיע, מוחמד מחאג'נה, שהוכנס לתאו של הנאשם. ההגנה טענה כי ההודאה הייתה בלתי רצונית ונבעה ממניפולציה פסיכולוגית, לחץ נפשי בלתי הוגן ומניעת גישה לייעוץ משפטי. עוד נטען כי המודיע היה בעל סמכות ותיאם עם החוקרים לחלץ ממנו הודאה. בית המשפט בחן את נסיבות החקירה ואת התנהגותם של החוקרים, וקבע כי אף ששיטותיהם לא היו ראויות ולעיתים בלתי מקובלות, הם לא שללו את רצונו החופשי של הנאשם. כמו כן נבדק מצבו הרפואי של הנאשם והפגיעה הנטענת בזכותו להיוועץ בעורך דין, כאשר בית המשפט הגיע למסקנה כי אין בסיס רפואי לטענות הנאשם וכי למרות שזכות ההיוועצות שלו נפגעה, היא לא הובילה לחילוץ הודאת שווא. באשר למודיע, דחה בית המשפט את טענות ההגנה כי הפעיל השפעה או לחץ בלתי הוגנים על הנאשם. הם מצאו כי התנהגותו של המודיע, אף שהייתה ארוכה ובוטחת, לא עלתה כדי הפחדה או סמכות וכי לא התגברו על רצונו של הנאשם. יתר על כן, הודאתו של הנאשם בפני המודיע הייתה מפורטת וקוהרנטית, מה שמעיד על כך שהיא ניתנה באופן חופשי ומרצון. בסופו של דבר, קיבל בית המשפט את דברי הנאשם במשטרה והמודיע כראיה. הם הגיעו למסקנה כי העבירות המיוחסות לנאשם הוכחו מעבר לספק סביר, והוא הורשע לאחר מכן בכל סעיפי האישום, לרבות רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, שיבוש הליכי משפט, השמדת ראיות והפרת הוראת חוק. השופטים, יעקב צבן, רפי כרמל ורבקה פרידמן-פלדמן, מסרו את פסק דינם ב-13 בינואר 2015, בהיעדרם של הצדדים.