סע"ש 15712-01-19

תקציר

פסק דין זה משרטט מחלוקת בין עורך דין, מר אייזנשטיין (התובע), לבין מעסיקו לשעבר, מר ביטון (הנתבע), בנוגע למספר היבטים של העסקתו. התובעת תבעה גמול שעות נוספות, פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, הלנת שכר, אי הודעה לעובד ופיצוי בגין תלושי שכר לא תקינים. בתוך כך, הנתבעת תבעה מנגד את התובעת בגין דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין תעודות מחלה מזויפות לכאורה, דמי חגים ותשלום עבור שעות עבודה שלא עבדו. בית המשפט פסק לטובת התובע ברוב הסעיפים. נקבע כי שכרו הקובע של התובע עמד על 37 ₪ לשעה, והוא עבד אצל הנתבעת במשך 12.5 חודשים. הנתבעת חויבה לשלם לתובע 1,997 ש"ח גמול שעות נוספות, 2,516 ש"ח בגין ימי חופשה שלא נוצלו, 4,713 ש"ח הפרשות לפנסיה ו-2,079 ש"ח דמי הבראה. בנוסף, בית הדין הכיר בהתפטרותו של התובע כפיטורים כדין, וזיכה אותו בפיצויי פיטורים בסך 7,246 ₪. השופט פסק לטובתו של התובע גם בעניין תלושי שכר לא ראויים, ופסק לו פיצוי בסך 3,000 שקל. התביעה שכנגד שהוגשה על ידי הנתבע נדחתה כמעט לחלוטין. בית המשפט לא מצא ראיות להתנהגות מרמה של התובע בנוגע לימי מחלה או חגים. גם תביעת הנתבעת לגמול שעות עבודה נדחתה, שכן הוכח כי השעות בוצעו בפועל. מר ביטון חויב לשלם למר אייזנשטיין את הסכום הכולל של תביעות אלה, בצירוף הוצאות נוספות בסך 2,000 ₪, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. השופטת הדגישה כי אם התשלום יעוכב, יתווספו הפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.