רע"א 9659-11-24

תקציר

## ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט העליון ברע"א 9659-11-24 **מבוא** החלטה זו עוסקת בבקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. המבקש, שאול שגיא, מבקש לערער על החלטה שיפוטית קודמת. המשיבים הינם חנה דרעי ואירה טיטלבאום. ההחלטה הנוכחית, מטעם כבוד השופט יחיאל כשר, אינה דנה במעשה בית הדין לגופו, אלא קובעת כי הבקשה תידון בפני הרכב של שופטים, בכפוף לאילוצי היומן. **היבטים משפטיים עיקריים** 1. **הליך של רשות ערעור (רע"א):** הבקשה הוגשה במסגרת הליך של רשות ערעור. הליך זה הינו חריג ביחס לערעור בזכות, שכן הוא נתון לשיקול דעתו של בית המשפט העליון. בית המשפט יבחן האם הבקשה מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית או משפטית רחבה, או שיש בה כדי לתרום לפיתוח המשפט. במקרה דנן, עצם קביעת הדיון בפני הרכב מרמזת על כך שבית המשפט סבר כי קיימת אפשרות לכך שהבקשה עשויה לעמוד בקריטריונים של רשות ערעור. 2. **קביעת דיון בפני הרכב:** ההחלטה לקבוע את הדיון בפני הרכב משמעותה כי השופט כשר, בהחלטתו הראשונית, סבר כי אין מקום לדחות את הבקשה על הסף. הוא זיהה פוטנציאל משפטי אשר מצדיק בחינה מעמיקה יותר, אשר תתבצע על ידי שלושה שופטים (בדרך כלל). קביעת דיון בפני הרכב מהווה צעד משמעותי בקידום הבקשה. 3. **"בכפוף לאילוצי היומן":** תוספת זו מצביעה על ההיבט הפרוצדורלי והמעשי של ניהול בית המשפט. גם כאשר בית המשפט סבור כי יש לדון בתיק, זמינותם של השופטים ולוחות הזמנים של בית המשפט מהווים גורם מכריע בקביעת מועד הדיון. 4. **היעדר הכרעה לגופו של עניין:** ההחלטה אינה נוגעת כלל לסכסוך המשפטי בין המבקש למשיבים. היא מתמקדת אך ורק בשלב הדיוני של הליך הערעור. המשמעות היא כי טרם הוכרעה שאלת זכות הערעור, ובוודאי שלא הוכרעו טענות המהותיות של הצדדים. 5. **חדשנות משפטית:** בשלב זה של ההליך, קשה להצביע על חדשנות משפטית. ההחלטה היא פרוצדורלית במהותה. עם זאת, עצם ההחלטה להעביר את הדיון להרכב עשויה לרמוז על קיומה של סוגיה משפטית, שאולי עוד לא נדונה בהרחבה או שיש בה היבטים הדורשים התייחסות מעמיקה מצד הרכב שופטים. **סוף דבר** ההחלטה הנוכחית מהווה שלב דיוני בלבד בהליך משפטי. היא מסמנת כי בקשת רשות הערעור של שאול שגיא לא נדחתה על הסף, אלא תישקל ותידון בפני הרכב שופטים. המשמעות היא כי בית המשפט העליון מצא כי קיימת אפשרות משפטית ממשית לבחון את טענות המבקש. השאלה האם תתקבל רשות ערעור, והיבטי המשפט המהותיים שיעלו במסגרתה, יתבררו רק בהמשך הדרך.