ת"א 742-10-09

תקציר

מזכר ההבנות שנחתם בין אריה לדוד בנוגע למכירת נכס אינו מסמך מחייב מבחינה משפטית, לפי פסק הדין של השופט. המסמך חסר פרטים מהותיים הנהוגים בחוזה מכר מקרקעין, כגון תנאי התשלום, המיסים ומועד המסירה, ואינו יכול להיחשב כהסכם סופי. לדברי השופטת, המסמך עצמו מצביע על כך שמדובר בשלב ביניים לקראת חוזה סופי, והתנהלות הצדדים לפני ואחרי חתימתו תומכת בפרשנות זו. לאריה, שחתם על המזכר בשם בעלי הנכסים האחרים, לא היה ייפוי הכוח הדרוש כדי לחייב אותם במכירה, עובדה שלא הופרכה בעדותו של דוד, שהשופט מצא אותה בלתי אמינה. יתר על כן, עדויותיהם של אריה ויתר התובעים, שהם בעלי הנכס, תומכות במסקנה כי אריה לא היה רשאי למכור את הנכס, בעוד שעדויותיהם של דוד ואחיו חיים לא היו אמינות ולא הביאו ראיות מספיקות לכך. לפיכך קיבלה השופטת את התביעה, הכריזה על התזכיר בטל ומבוטל, וחייבה את דוד לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 25,000 ₪.