בש"פ 9713/17

תקציר

הערעור נדחה לאחר עיון במסמכי הערעור, החלטת בית המשפט ושמיעת טיעונים. עיקר המחלוקת לא הייתה על אשמתו של המערער או על עילת מעצרו, אלא על היתכנות שחרורו בחלופת מעצר. במקרים של עבירות נשק, ובפרט סחר בנשק, הסכנה הטמונה שוללת בדרך כלל את האפשרות לחלופות כאלה, אלא בנסיבות חריגות; עניינו של המערער אינו עונה על חריגים אלה. כתב האישום חושף את מעשיו של המערער כחמורים ומסוכנים במיוחד, ומערער את טענת הסנגור כי מעצרו עד כה מקטין מסוכנות זו. יתר על כן, נמשכים החששות מפני הישנות אפשרית של התנהגות עבריינית, כפי שמעידה יכולתו של המערער לבצע פעולות באמצעות הטלפון, אשר מעצר היה מרסן ביעילות רבה יותר מכל חלופה, ללא קשר לקפדנותו. בית המשפט פקפק בכשירותם של הפקחים המוצעים, במיוחד לאור היותם קרובי משפחה של המערער, בדומה לסוגיות המוכרות בדרך כלל בתיקי עבירות נשק. משכך, המלצת שירות המבחן לצורת מעצר חלופית לא הייתה מעשית, ולא הוצגו חלופות ראויות שהתייחסו לחששותיו של בית משפט קמא, שהובילו להחלטה שלא להגיש תסקיר משלים. לפיכך, הערעור נדחה ביום 27.12.2017.