בר"מ 3967/11

תקציר

פסק הדין במקרה זה עוסק בסכסוך בין תושבים לבין מפעיל מפעל בטון, שפיר. התושבים ביקשו להפסיק את פעילות המפעל בטענה שהוא פוגע בבריאותם ומוריד את ערך בתיהם. בית משפט קמא הורה על סגירת המפעל עד שמומחה חלופי ייתן חוות דעת על הפעלתו. עם זאת, בית המשפט לערעורים הפך החלטה זו. נמצא כי התושבים לא פעלו באופן אקטיבי למינוי מומחה חלופי, דבר שגרם לעיכוב. בנוסף, קבע בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מתן אפשרות למפעל לפעול, שכן אין ראיות מספיקות לפגיעה בתושבים. כמו כן נדון מינוי מומחה חלופי, כאשר בית המשפט קבע כי אמנם יש למנות מומחה, אך בקשת הדיירים למינוי מיידי אינה מתחשבת בתנאי הסכם הפשרה. במקום זאת, מינוי המומחה צריך לפעול על פי מתווה ההסכם. פסק הדין הזכיר גם את תיקון העתירה, שבית המשפט בחר שלא להתערב בו, וקבע כי על כל צד לשאת בהוצאותיו. בסיכומו של דבר, ההחלטה ביטלה את הוראת בית משפט קמא להפסיק את פעילות המפעל, לאפשר את חידושו בתנאים מסוימים, והתוותה הליך למינוי מומחה חלופי.