ת"א 52925-02-12

תקציר

בית המשפט החליט כי מבקר המדינה אינו נדרש להמציא את כל המסמכים המבוקשים לעיון התובעים. המבקר צובר כמות גדולה של חומר מגופים מבוקרים שונים, והטלת חובה גורפת למסור את כל החומר הזה לעיון תטיל עומס בלתי סביר על עבודתו, מה גם שהגופים המבוקרים יכולים למסור את המידע והמסמכים בעצמם. הדבר נכון לגבי מידע ומסמכים שקיבל המבקר מהגופים המבוקרים, אך לא לגבי הודעות ודוחות שיצר המבקר עצמו במהלך תהליך הביקורת. דוחות והודעות אלה אינם קבילים כראיה בהליכים משפטיים אך אינם חסויים, ולכן ניתן להעבירם לבדיקה. עם זאת, המידע שנמסר למבקר באמצעות הודעות אלה עשוי לכלול פרטים חסויים, ויחידים או גופים שמסרו מידע כאמור יכולים לבקש לתת חסות לאותם חלקים בהודעות שלטענתם הם חסויים. אם יתעוררו מחלוקות בנוגע לחיסיון, הן יוכרעו על ידי בית המשפט. החלטה זו גם אינה מונעת מהתובעים לפנות ישירות לגופים המבוקרים ולבקש מהם מידע. אם יתעוררו נסיבות מיוחדות שבהן לא תתאפשר קבלת מסמכים מהגופים המבוקרים, רשאי בית המשפט לשקול מחדש מתן צו למבקר המדינה להמצאת המסמכים הרלוונטיים.