תמ"ש 30301-07-17

תקציר

פסק דין זה מכסה קשת רחבה של נושאים הנובעים מפירוק נישואין בין התובעת לנתבע. ראשית, השופטת פוסקת את תוקפם של שני הסכמי ממון, וקובעת כי שניהם נערכו כדין ושיקפו את הסכמתם והבנתם החופשית של הצדדים. הסכמים אלה קבעו הפרדה מוחלטת בין הרכוש, ולפיכך, כל צד ישמור על הבעלות הבלעדית על נכסיו. במעבר לטענת הניכור ההורי, האשים האב את האם בהסתת הילדים נגדו ובמניעת מגע, ודרש פיצויים בסך 250 אלף שקל. עם זאת, השופטת דוחה טענה זו, ואינה מוצאת כל ראיה לניכור הורי מצד האם המהווה עוולה. למרות שקיימות מערכות יחסים מורכבות ובעיות בתוך המשפחה, מעשיה של האם אינם מעידים על ניכור מכוון, והשופטת מציינת כי ייתכן שהתנהלותו של האב עצמו תרמה לחוסר הרצון של הילדים לבלות עמו. לאחר מכן, דן השופט בתביעה לסיכול התרת הנישואין, שהוגשה על ידי האישה שהאשימה את הבעל בסירוב להתגרש ובגרימת נזק. השופטת דוחה גם טענה זו, וקובעת כי התנהלותו של הבעל אינה עולה כדי סרבנות או הפרעה המצדיקה פיצויים. בעוד שהבעל יכול היה להיות יותר יוזם, האישה גם נשארה חסרת מעש ולא פעלה לגירושין באגרסיביות. באשר למזונות, השופט מורה לאב לשלם לאם 2,600 שקל בחודש עבור מזונות שני ילדיהם הקטינים, א' וא', המתגוררים בעיקר עם האם. השופט מביא בחשבון את פערי ההכנסות בין הצדדים, את הזמן המוגבל ששהה האב עם הילדים ואת הצרכים המיוחדים של הקטינים. דמי המזונות ישולמו עד שהילדים יסיימו את לימודי החובה או השירות הלאומי, ולאחר מכן יופחתו לשליש מהסכום הנקוב. עוד קובעת השופטת כי האב יישא בהוצאות החינוך של א' ו-א' באופן שווה עם האם, ואילו היא תכסה אך ורק את הוצאות הבריאות שלהם בשל כיסויים בקצבאות הנכות. כמו כן, בקשתה של האם להוצאות סעיף נדחית, שכן בבעלותה דירה ללא משכנתא. במקום זאת, האב יתרום 500 שקלים בחודש למזונות הסעיף, שיתחלקו בין הילדים. כל הקצבאות והמענקים מהמוסד לביטוח לאומי ישולמו לאם בנוסף למזונות, למעט קצבת הילדים עבור בתם א', שתשולם לאב, בעודה מתגוררת עמו. לבסוף, השופט פוסק את הוצאות התביעה, ומורה לנתבע לשלם לתובע הוצאות מתונות בסך 7,500 שקל, כולל מע"מ, בתוך 30 יום. השופטת מציינת את דחיית שתי תביעות הנזיקין ההדדיות ותביעת הרכוש של האב בקביעת פסיקת ההוצאות.