ת"פ 44036-06-21

תקציר

בבית משפט השלום בבאר שבע, בפני כבוד השופט יניב בן הרוש, נדון תיק פלילי 44036-06-21, מדינת ישראל נ' טארוק אלקרינאוי ואח'. גזר הדין ניתן ביום 31 באוקטובר 2022, ונוגע להרשעתם של הנאשמים בעבירות של קשירת קשר לעשות פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ושימוש ברכב ללא רשות לפי סעיף 413ג סיפא לחוק העונשין. **רקע עובדתי:** האירוע המרכזי, כפי שעולה מכתב האישום המתוקן, התרחש ביום 10.6.21. הנאשמים עקבו אחר רכבה של הגב' פטחיה אלהוזייל, כאשר זו חנתה את רכבה. לאחר שעזבה את הרכב, נכנס אליו נאשם 2, התניע ונסע מהמקום, כשנאשם 1 נוסע אחריו. לבסוף, נטשו השניים את הרכב במקום אחר. **הליכים משפטיים ותסקירים:** הנאשמים הורשעו ביום 19.7.21 על יסוד הודאתם. בדיון שהתקיים ביום 12.9.22, טענו הצדדים לעונש. שירות המבחן הגיש תסקירים בעניינם של שני הנאשמים. * **נאשם 1:** בן 29, נשוי ואב לשלושה. עובד כקבלן בניין. בתחילה התקשה לקחת אחריות, אך בהמשך הביע צער. שירות המבחן התרשם כי הוא בעל נטייה להיגרר אחר אחרים, והטיל ספק בכנות דבריו, אך המליץ על ענישה שיקומית בדמות שירות לתועלת הציבור (של"צ). * **נאשם 2:** בן 42, נשוי ואב לארבעה. עובד כמורה לחינוך מיוחד ומדריך כושר. טען כי תכנן את גניבת הרכב, בעוד שנאשם 1 לא היה מודע לכך. שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם בעל נטייה להתנהגות לא אחראית הנגרמת מלחץ משפחתי, אך גם בעל דפוס התנהגות מרצה כלפי גורמי סמכות. ההליך המשפטי היווה עבורו גורם מרתיע. המלצתו אף היא הייתה לענישה שיקומית בדמות של"צ, ללא הליך טיפולי. **טיעוני הצדדים:** * **המאשימה:** טענה כי העבירות תוכננו, וכי הערך החברתי שנפגע הוא קניין הפרט. עתרה למתחם ענישה שבין 11 ל-20 חודשי מאסר, ובשל היעדר עבר פלילי, על הרף התחתון של המתחם, בצירוף עונשים נלווים. * **הגנת הנאשמים:** טענה כי מתחם העונש שהוצג על ידי המאשימה אינו תואם את תיקון כתב האישום. לשיטתה, מעשי הנאשמים אינם ברף העליון של קשירת קשר, לא קדם להם תכנון מוקדם, ומאז האירוע לא נפתחו נגדם תיקים חדשים. עתרה למתחם עונש הנע בין של"צ למספר חודשי עבודות שירות, בהתאם להמלצות שירות המבחן. **קביעת מתחם העונש ההולם:** בית המשפט קבע מתחם עונש אחד ומשותף לשתי העבירות, תוך התחשבות בערכים המוגנים, מידת הפגיעה בהם, הענישה הנוהגת, ונסיבות ביצוע העבירה. * **ערכים מוגנים ומידת הפגיעה:** פגיעה בקניין, אך מידתה ברף הנמוך, שכן הרכב הושב ללא נזק. * **ענישה נוהגת:** המקסימום העונשי לפי החוק הוא 5 שנות מאסר. מדיניות הענישה בעבירת שימוש ברכב ללא רשות נעה בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר בעבודות שירות. בית המשפט סקר פסקי דין רלוונטיים (זידאן, רחמילוב, ערמין, אבו כף, אבו עמר, איוב אבו כף) המדגימים מנעד רחב של ענישה, החל מעבודות שירות ועד למאסר על תנאי, ולעיתים אף מאסר בפועל קצר. * **נסיבות הקשורות לביצוע העבירה:** בית המשפט הביע תמיהה בנוגע לתיקון כתב האישום, שכן לא ברור מה היו המניעים לקשירת הקשר ולביצוע עבירת השימוש ללא רשות. על אף שהתיקון שינה את העבירה מגניבת רכב לשימוש ללא רשות, עבירת קשירת הקשר נותרה בעינה, ללא הסבר מספק. בית המשפט הדגיש כי על פי כתב האישום, מדובר באירוע שבל"ר שאינו ברף חומרה גבוה, ללא נזק לרכב, והרכב הושב ללא פגע. **קביעת מתחם העונש:** לאור נסיבות הביצוע, שהוגדרו ברף הנמוך, קבע בית המשפט מתחם עונש הנע בין **מאסר מותנה, של"צ משמעותי, קנס ופיצוי, ועד ל-6 חודשי מאסר בפועל שיכול שירוצו בדרך של עבודות שירות.** **נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה:** * הנאשמים נעדרי עבר פלילי. * לא נפתחו נגדם תיקים חדשים מאז האירוע. * מנהלים אורח חיים נורמטיבי, מטפלים במשפחותיהם, וההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע. * הטלת ענישה שיקומית עשויה למנוע עבירות עתידיות. **סוף דבר - גזר הדין:** לאחר ששקל את כלל השיקולים, בית המשפט גזר על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים: 1. **מאסר מותנה:** * 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי שלא יעברו כל עבירת רכוש מסוג פשע. * 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי שלא יעברו כל עבירת רכוש מסוג עוון. 2. **פיצוי:** 2,500 ₪ שישולם למתלוננת עד ליום 1.12.22. 3. **קנס:** 1,000 ₪ שישולם עד ליום 1.1.23, או חמישה ימי מאסר תחתיו. 4. **של"צ:** 200 שעות ביצוע שירות לתועלת הציבור, בהתאם לתכנית שתאושר על ידי בית המשפט. הודגש כי אי-עמידה בהנחיות שירות המבחן עלולה לגרור הטלת עונשים נוספים. **היבטים משפטיים וחידושים:** * **תיקון כתב האישום והשפעתו על הענישה:** בית המשפט הדגיש את הקושי בהתמודדות עם תיקון משמעותי של כתב האישום, מעבירת גניבה לעבירת שימוש ברכב ללא רשות, תוך שמירה על עבירת קשירת הקשר ללא הסבר מספק. הדבר מעלה סוגיה של ודאות משפטית והבהירות הנדרשת בניהול הליך פלילי, במיוחד כאשר היא נוגעת לבסיס העובדתי של העבירות. * **הגדרת מתחם העונש:** בית המשפט התבסס על הלכת בית המשפט העליון בנוגע לקביעת מתחם עונש הולם, תוך התחשבות בנתונים מגוונים, לרבות פסיקה קודמת בעבירות דומות. * **התייחסות לאופי הנאשמים והמלצות שירות המבחן:** למרות הספקות שהביע שירות המבחן לגבי כנות דבריו של נאשם 1, בית המשפט אימץ את המלצתו לענישה שיקומית. באשר לנאשם 2, הובהר כי הליך טיפולי אינו נדרש בשלב זה, לאור ההתרשמות שההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע. * **ענישה שיקומית:** התוצאה הסופית (מאסר מותנה, של"צ, קנס ופיצוי) משקפת את המגמה המשפטית להעדיף ענישה שיקומית, במיוחד כאשר מדובר בנאשמים ללא עבר פלילי, המנהלים אורח חיים נורמטיבי. השימוש בשל"צ כעונש מרכזי, אף במקרים של עבירות רכוש, מדגיש את ההכרה בחשיבות שיקומם של הנאשמים. * **הגנה על קניין:** אף שהענישה הייתה ברף הנמוך, בית המשפט הדגיש את הפגיעה בקניין, תוך איזון עם העובדה שהנזק היה מינימלי והרכב הוחזר. גזר הדין משקף ניסיון לאזן בין הצורך בהגנה על ערכים חברתיים (קניין, שלום הציבור) לבין שיקולי שיקום, הרתעה, והתאמת העונש לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.