ת"א 29671/00

תקציר

התובע, שהיה בעל בית מלאכה לאלומיניום ותריסים, רכש פוליסת ביטוח עסק מהנתבעת, מעוז חברה לביטוח, אשר הייתה בתוקף מיום 22.12.96 ועד ליום 31.12.97. הפוליסה נועדה לכסות נזקים מעל 3300 ש"ח. בהמשך, נמצאה פרצה במחסן בו אחסן התובע את כלי העבודה שלו, מה שהוביל לתביעה שנדחתה על ידי חברת הביטוח. התובע טען כי פוליסת הביטוח שרכש כללה ביטוח פריצה, ואילו הנתבע טען כי לא. השופט פסק לטובת הנתבע וקבע כי פוליסת הביטוח, כפי שביקשה התובעת, אינה כוללת כיסוי נזקי פריצה. טענת התובע כי סוכן הביטוח זייף את הבקשה נמצאה בלתי סבירה, שכן לתובע לא היה הסבר למניע הנטען של הסוכן לעשות כן. השופטת קיבלה את עדותו של הסוכן כי התובע חתם על הצעת הביטוח, וכי החתימה על טופס ההצעה אותנטית. עוד צוין כי מסמך הפוליסה עצמו נמסר לתובע. כמו כן, הדגישה השופטת כי פוליסת הביטוח וטופס הבקשה הצביעו בבירור על כך שלא נכלל ביטוח פריצה, וכי פרשנותו של התובע לכיסוי הפוליסה אינה סבירה. לפיכך, הנתבעת לא הפרה את חוק חוזה הביטוח או תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח. מאחר שהשופטת קבעה כי אין כיסוי לנזקי פריצה, הדיון בנזק הנטען של התובע היה מיותר. כתוצאה מכך נדחתה התביעה, והתובע חויב לפצות את הנתבע בגין הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין, בסך 3,500 ₪ בתוספת מע"מ.