רמ"ש 25428-07-22

תקציר

פסק הדין עוסק בבקשה למתן רשות ערעור על פסק דין קודם של בית המשפט לענייני משפחה בקריות בעניין המשמורת והסדרי המגורים של שני ילדים קטינים שהוריהם פרודים. המבקשת (ככל הנראה האב) ביקשה כי הילדים יירשמו ללימודים בקיבוץ א' וכי המשיבה (ככל הנראה האם) תחויב לחתום על כל הטפסים הדרושים לשם כך, וכן להסיע את הילדים לבית הספר כאשר הם בחזקתה ולעבור למקום קרוב יותר. המשיב טען כי יש לדחות את הבקשה ודרש הוצאות עונשיות. בית המשפט דחה את בקשת המבקשת, בקובעו כי אין עילה להתערב בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה. בפסק הדין הודגש כי בית המשפט קמא שקל בכובד ראש את טובת הילדים ואת הנסיבות הקונקרטיות של המקרה. נמצא כי טובתם ויציבותם של הילדים קיבלו עדיפות נכונה בפסק הדין הקודם, שלקח בחשבון גם את האתגרים הלוגיסטיים ואת מערכת היחסים המורכבת של ההורים. בית המשפט הכיר בקשיים שמציב המרחק בין קיבוץ א' לקיבוץ ר', אך בסופו של דבר אישר את החלטת בית המשפט קמא כי הילדים ימשיכו להתגורר בעיקר עם האם בקיבוץ ר' וללמוד שם. פסק הדין גם שמר על הנטל הקיים של הסדרי ההסעה ולא הורה לאם להתקרב. פסק הדין הדגיש את שיקול דעתו של בית משפט קמא בעניינים זמניים ואת היעדר טעויות בשיקול דעתו, ועל כן נדחתה בקשת רשות הערעור. כמו כן, בית המשפט בחר שלא לחייב את המבקש בהוצאות משפט, ופסק הדין הותר לפרסום תוך השמטת פרטים מזהים.