ע"א 29429-10-11

תקציר

הערעורים בפני בית המשפט נסובים סביב השאלה האם נכרת כדין חוזה בעל פה לשותפות עסקית בין המשיב לבין המערערים, בנוגע למכרז קפיטריה של בית חולים. המערערים טענו כי החוזה אינו מחייב, ואילו המשיב טען אחרת. בית משפט קמא פסק לטובת המשיב, והוביל את המערערים לערער על ההחלטה, ואת המשיב לערעור שכנגד על גובה הפיצוי שנפסק, וטענות טכניות נוספות. השופטת, לדעתם, מסכימה עם קביעתו של בית משפט קמא כי המשיב הביא ראיות מספיקות להוכחת קיומו של חוזה בעל פה. השופטת מפרטת את העדויות והראיות שהוצגו, התומכות בטענה כי הצדדים הסכימו לתנאים, המעידים על חוזה מחייב, ודוחה את טענות המערערים כבלתי סבירות. באשר לערעור שכנגד, קובעת השופטת כי החלטת בית משפט קמא בעניין סכום הפיצוי – 70,000 ₪ – הוערכה באופן סביר, ואין להתערב בה, חרף בקשת המשיב לסכום גבוה יותר. השופטת דוחה גם את בקשת המשיב לסעד פיצול, כפי שהוגשה לאחר פסק הדין, ואת בקשתם לתיקון מחמת טעות סופר, שכן מדובר בסוגיה מהותית במהותה. עם זאת, השופט פוסק לטובת טענת המערערים בעניין אגרת בית המשפט, וקובע כי המערערים צריכים להיות אחראים רק לאגרה המקבילה לסכום שנפסק למשיב. לבסוף, השופט מציע שכל צד יישא בהוצאותיו. לפיכך, השופט מציע לעמיתיהם לדחות את ערעור המשיב ולדחות את ערעור המערערים בחלקו, למעט לעניין אגרות בית המשפט. כל צד צריך לשאת בהוצאותיו, בהתאם להמלצה.