רע"א 925/17

תקציר

בית המשפט דחה את הבקשה בשל אילוציה של תקנה 500(7), המרחיבה את סמכותם של בתי המשפט בישראל רק כאשר מעשה או מחדל מתרחשים בתוך ישראל. למרות שמוצרים שהושפעו מקרטל תיאום מחירים לכאורה נמכרו בישראל במחירים מנופחים, תיאום התמחור לא התקיים בארץ, וכך גם המוצרים שנמכרו על ידי גורמים הקשורים ישירות למשיבים. בית המשפט הבהיר כי הימצאות פגיעה בישראל, ללא מעשה או מחדל בגבולותיה, אינה עומדת באמות המידה להרחבת סמכות השיפוט. ניסיונו של המבקש לקשור בין פעולותיהם הבינלאומיות של המשיבים לבין פגיעה בישראל באמצעות מושגים כמו "דוקטרינת ההשפעה" לא היה מספק, שכן הוא נוגע לבחירת הדין החל ולא לסמכות שיפוט. פסק הדין מכיר באי הנוחות הפוטנציאלית הנגרמת מחוסר יכולתם של צרכנים ישראלים לתבוע פיצויים נגד גורמים בינלאומיים במקרים כאלה, ומצביע על כך שתקנה 500(7) עשויה להיות מיושנת בהקשר של גלובליזציה והתקדמות טכנולוגית. המשפט האנגלי, שממנו נגזרת תקנה זו, כבר התפתח כדי להתמודד עם תרחישים כאלה בצורה יעילה יותר. טיוטת תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ד-2014, מצביעה על מודעות למגבלה זו, אך עדיין לא יושמה. לפיכך, דחיית הבקשה מתיישבת עם הנוסח הנוכחי של התקנה, ולא נדרשו הוצאות מאחר שלא התבקשה מענה.