עת"א 13978-07-16

תקציר

בית המשפט דוחה את בקשת העותרת להגיש חוות דעת של ד"ר גרוס כראיה, שכן צורפה לבקשה שלא כדין. חוות הדעת מתייחסת לאי התייצבותו של העותר לישיבות מעקב בשנת 2015 ואינה מנמקת את היעדרותו מישיבות אחרות או את הימנעותו מריצוי עונשו. גם העתירה, המבקשת לבטל את ביטול שחרורו של העותר, נדחית מטעמים פרוצדורליים בשל חוסר תום לב וגילוי פרטים רלוונטיים באופן סלקטיבי. העותר לא הגיע לרוב ישיבות המעקב ולא איפשר לוועדה או לבית המשפט לבחון את הסיבות להיעדרותו. הוא גם שיבש ניסיונות לחקור את טענותיו הרפואיות. זאת ועוד, בית המשפט מוצא כי הוועדה אכן בחנה את מסמכיו הרפואיים של העותר, בניגוד לטענתו. הוועדה אף הרחיקה לכת והורתה על בדיקת מצבו הרפואי של העותר על ידי גורם מקצועי, אך העותר חזר בו מהסכמתו. בית המשפט מסכים עם הערכת הוועדה כי התנהלותו של העותר מעידה על זלזול ומצדיקה את שלילת שחרורו על תנאי לכל תקופת המאסר. טענת העותר כי שחרורו נשלל אך ורק בשל ביצוע עבירה חדשה נדחית, שכן השלילה נבעה בעיקר מאי התייצבותו ומהתנהגותו המזלזלת הכללית. בית המשפט מדגיש כי לכל מקרה נסיבות ייחודיות וכי התנהלותו של העותר שונה באופן מהותי ממקרים אחרים בהם ניתן שחרור על תנאי. בנוסף, טענת העותר כי לא הפר תנאי שחרור מהותיים מופרכת על ידי חוסר יכולתה של הוועדה לפקח על עמידתו בשל אי הופעתו. בית המשפט מגיע למסקנה כי התנהגותו של העותר מצדיקה את ביטול שחרורו ודוחה את העתירה הן מטעמים פרוצדורליים והן מטעמים לגופו של עניין. ההחלטה מתקבלת בנוכחות עורכי הדין של שני הצדדים ומיום 1.11.2016.