ס"ע 6682-09-10

תקציר

התובע, עובד הנתבעת, תבע רכיבים שונים משכרו שלטענתו לא שולמו. המחלוקת העיקרית הייתה האם מערכת היחסים בין התובעת לנתבעת נשלטת על ידי הסכם קיבוצי מיוחד או על ידי צו הרחבה בענף האבטחה והשמירה. בית הדין קבע כי ההסכם הקיבוצי המיוחד חל, ולא צו ההארכה כפי שנטען על ידי התובעת. עוד טען התובע כי הושעה שלא כדין ופוטר ללא שימוע. בית הדין קבע כי ההשעיות והפיטורים היו כדין, שכן התובע הסכים להליכים המשמעתיים ביוזמתו האישית וזומן לשיחות הבהרה לגבי כל אחד מהאירועים המדוברים. הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 137.2 ₪ בגין ימי הבראה שלא שולמו, שישולמו בתוך 30 יום בצירוף דמי חגים וריבית כנדרש בחוק מיום 1.8.2010 ועד התשלום בפועל. השופט החליט שלא להורות לנתבע לשאת בהוצאות, שכן התובע משך את ההליכים שלא לצורך והיה זכאי רק לחלק קטן מהרכיבים שתבע.