עפ"ת 1672-07-10

תקציר

מדינת ישראל הגישה תביעה נגד אדם בגין מספר עבירות תנועה, ביניהן נהיגה רשלנית, נהיגה באופן שגרם נזק, ביצוע פניית פרסה שלא כדין, חבלה ונהיגה ללא ביטוח. הנאשם עבר שני עורכי דין במהלך המשפט. עורך הדין הראשון ערער על האישומים ובית המשפט החל לשמוע ראיות, אך בין השניים הסתכסכו. עורך הדין השני, אבו חרפה, הודה באישומים בשם הנאשם בהיעדרו. לאחר מספר דחיות, במהלכן נעדר הנאשם בשל אי עדכון על הדיונים על ידי אבו חרפה, הודה עורך הדין בשמו של הנאשם. הנאשם, כשנודע לו על כך, ביקש לחזור בו מההודאה, בטענה שהיא ניתנה ללא הסכמתו. בית המשפט דחה את הבקשה וגזר על הנאשם שלא בפניו חודשיים מאסר על תנאי, קנס של 900 שקל, פסילת רישיון של 9 חודשים ותקופת פסילה של 5 חודשים. הנאשם ערער בטענה שלא הסכים להודאה וביקש לחזור בו. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את הנסיבות, קיבלה את הערעור, התירה את הפסילה וביטלה את פסק הדין. התיק יישפט שוב בהרכב אחר. תוצאה זו מחזקת את העיקרון לפיו הודאתו של נאשם חייבת להיות מרצון וכנה, ועל בתי המשפט לנקוט משנה זהירות בבואם להתמודד עם הודאות כאלה שנמסרו שלא בפניו.