LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 66640-12-24

גזר דין מחוזי לוד

📋
מספר הליך66640-12-24
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך20 ביולי 2026
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזלוד
⚖️
סוג החלטהגזר דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. עפר סעדיה
👨‍⚖️
שופטיםאפרת פינק

תקציר

להלן ניתוח משפטי של גזר הדין בת"פ (מחוזי מרכז) 66640-12-24 מדינת ישראל נ' סעדיה ואח', המבוסס על הנתונים המפורטים בהחלטה: ### 1. רקע עובדתי ומשפטי הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירה של **סיוע להחזקת סם מסוכן** (לפי פקודת הסמים המסוכנים וחוק העונשין). העבירה בוצעה במסגרת תוכנית עבריינית מורכבת להוצאת 314 ק"ג קנאביס מחוות גידול רפואית באמצעות תעודות מאבטח מזויפות. הנאשם לא היה "המוציא לפועל" של המרמה, אלא סייע בהעברת הסם למחסן בבית שותפו (נאשם 3). ### 2. עקרונות משפטיים מרכזיים #### א. סוגיית אי-הרשעה (ביטול הרשעה) בית המשפט חזר על ההלכה המושרשת (רע"פ 2644/23 ואחרים), לפיה הרשעה היא הכלל וביטולה הוא חריג צר. לצורך ביטול הרשעה נדרשים שני תנאים מצטברים: 1. **פגיעה קונקרטית:** הוכחה כי ההרשעה תפגע באופן חמור ומוחשי בשיקומו של הנאשם (מעבר לנזק תיאורטי או כללי). 2. **איזון אינטרסים:** כי סוג העבירה מאפשר זאת מבלי לפגוע באינטרס הציבורי. **חידוש/הדגשה:** בית המשפט חיזק את הקביעה כי אין מקום להתחשב בטענות תיאורטיות לפגיעה בתעסוקה עתידית (כגון עבודה במערכת הביטחון). לפי הפסיקה המצוטטת, בחינת התאמתו של נאשם למקצוע ספציפי לאחר עבירה היא סמכותם של גורמי המקצוע והמעסיקים, ולא של בית המשפט. בנסיבות העניין, נוכח חומרת העבירה (סיוע בהחזקת כמות עצומה של סם), האינטרס הציבורי גובר על רצון הנאשם לשמור על גיליון נקי לצרכי תעסוקה ביטחונית. #### ב. קביעת מתחם העונש ההולם בית המשפט ביצע הבחנה נורמטיבית בין הנאשם לבין נאשמים אחרים: * **התחשבות בנאשמים שותפים:** בית המשפט בחן את העונש שהושת על נאשם 3 (מאסר בדרך של עבודות שירות) והסיק כי מעשיו של נאשם 3 היו חמורים יותר (שכן הוא העמיד לרשות השותפים את המחסן וסייע גם בהחזקת סם נוסף). * **שיקול ה"סיוע":** למרות כמות הסם הגדולה (314 ק"ג), בית המשפט קבע כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא "בינונית-נמוכה" בשל חלקו המצומצם של הנאשם בתוכנית הכוללת (סיוע נקודתי בלבד). ### 3. שיקולים לקולא (היבטים שיקומיים) בית המשפט ייחס משקל משמעותי לנסיבותיו האישיות של הנאשם ככלי להקלה בעונש בתוך המתחם: * **שירות בצה"ל ובמג"ב:** העובדה שהנאשם תרם רבות למדינה ושירת בתפקידים מבצעיים מורכבים. * **פוסט-טראומה (PTSD):** הקשר הסיבתי בין טראומה שחווה הנאשם במהלך שירותו לבין הידרדרותו למעשה העבירה (לאחר מות אמו). * **שיקום:** שירות המבחן הציג תמונה של נאשם שמנהל אורח חיים יצרני בדרך כלל, הביע חרטה ונטל אחריות, מה שמעיד על מעידה חד-פעמית. ### 4. סיכום הענישה בית המשפט בחר במסלול ענישה המשלב בין **הרתעה וגמול** (מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות לתקופה של 3 חודשים) לבין **שיקום ופיקוח** (צו מבחן למשך שנה, פיקוח פסיכיאטרי וטיפולי). **החידוש המהותי:** פסק הדין מדגיש שגם כאשר מדובר בעבירת סמים בהיקף עצום, בית המשפט מוכן להתחשב בעברם של משרתי כוחות הביטחון ובמצבם הנפשי (פוסט-טראומה), אך הוא מסרב בתוקף להשתמש ב"ביטול הרשעה" ככלי ל"ניקוי" עברם של נאשמים כדי להקל עליהם לחזור לשירות ביטחוני, ובכך משמר את עקרון השוויון בפני החוק והרתעת הרבים.

חקיקה מקושרת

חוק העונשיןפקודת הסמים המסוכנים

ת"פ 66640-12-24 מדינת ישראל נ. עפר סעדיה, מחוזי (20.7.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית