ע"א 5500/94

תקציר

המקרה סובב סביב פרשנות של צוואה שהשאירה אישה בשם הילדה שפרלינג, שנפטרה בשנת 1985. הצוואה המדוברת נערכה בשנת 1979 וכללה סעיף שנוי במחלוקת שמנה את היורשים שיירשו את רכושה אם בעלה, מאיר שפרלינג, לא יהיה בחיים ביום מותה. המערערים, קרובי משפחתה של הילדה שפרלינג, טענו כי יש לפרש את הסעיף כהוראת "יורש במקום יורש", כלומר אם מאיר שפרלינג הייתה בחיים בעת פטירתה, היורשים המנויים לא יירשו דבר. המשיבים, לעומת זאת, לרבות היורשים השניים הרשומים בצוואה, תמכו בפרשנות הסעיף ככינוי "יורש אחר יורש", המזכה אותם בנכס שירש מאיר שפרלינג מאשתו המנוחה. המקרה עסק גם בתוקפן של שלוש צוואות שהותיר אחריו מאיר שפרלינג, כאשר המערערים שכנגד ערערו על הצוואה האחרונה, מיוני 1991, בעילה של השפעה בלתי הוגנת. הערעור העיקרי ערער על פרשנותו של בית המשפט המחוזי לצוואתה של הילדה שפרלינג, ואילו הערעור שכנגד ביקש לפסול את הצוואה השלישית. השופטת ביניש, בפסק דין עליו הסכימו השופטת דורנר והמשנה לנשיאה לוין, קבעה כי הסעיף המדובר אכן מתייחס למצב שבו מאיר שפרלינג לא היה בחיים בעת מותה של הילדה שפרלינג ויש לפרשו כ"יורש במקום יורש". כתוצאה מכך, עזבונו של מאיר שפרלינג, שכלל את רכושה של אשתו בירושה, יעבור ליורשים ששמם צוין בצוואתו התקפה. באשר לערעור שכנגד, אישר בית המשפט את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי הצוואה השלישית תקפה, ודחה טענות בדבר השפעה בלתי הוגנת. המשיבים חויבו לשאת בהוצאות המערערים, בסך כולל של 10,000 ₪.