מ"ת 40295-08-10

תקציר

נגד תושב ירדן הוגש כתב אישום המייחס לו שורה של עבירות: הסתננות, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ויבוא סמים. בכתב האישום נטען כי המשיב חצה שלא כדין את הגבול מירדן לישראל, החזיק כמות גדולה של הרואין והטמין אותה בסמוך לגבול. התביעה מסתמכת במידה רבה על הצהרות של עוקבים וחוות דעת פורנזיות. מהחקירה עולה כי המשיב נעצר זמן קצר לאחר שהסתנן וברשותו היו סמים במשקל של למעלה מ-14 ק"ג. מדברי הגששים עולה כי המשיב חצה לבדו את הגבול והותיר עקבות שהובילו לאיתור הסמים, שנתפסו על ידי המשטרה. הבדיקה הפורנזית מתאימה את טביעות הנעל של המשיב לאלה שנמצאו בזירת הפשע. השופט מקבל את טענות התביעה, ומסכים כי קיים סיכוי גבוה לבסס את אשמתו של המשיב מעבר לכל ספק סביר. בהתחשב באופי העבירות, בעונש הפוטנציאלי ובתושבותו הזרה של המשיב, השופט דוחה את הערבות ומורה על מעצרו של המשיב עד תום המשפט. חומרי החקירה מוחזרים לתובע, והמשיב מקבל הודעה על גזר הדין.