סע"ש 62184-08-18

תקציר

התובעת, מנהלת בית ספר לשעבר המועסקת בצה"ל, תבעה את הנתבעת בגין הפרשי פנסיה שונים בעקבות פרישתה המוקדמת. הטענה הראשונה הייתה בנוגע להסכמת התובעת לפרישה מוקדמת, שלטענתה התבססה על חישוב הפנסיה שלה שהעריך את זכאותה הכלכלית. עם זאת, במסמך צוין כי הסכומים משוערים ועשויים להשתנות. בית המשפט מצא כי התובעת לא בדקה די הצורך את הבירורים שערכה בנוגע לשיעור הפנסיה וכי המדינה אינה יכולה להתחייב לשיעור שאינו מחושב על ידה. לפיכך, טענה זו נדחתה. התביעה השנייה הייתה להפרש מענק התאמה. התובעת טענה והציגה ראיות לפיהן הובטחו לה 8 חודשי הסתגלות בחישובים שקיבלה מהנתבעת. המדינה טענה כי מדובר בטעות וכי המספר המוסכם הוא 4 חודשים. בית המשפט פסק לטובת התובעת מאחר שהמדינה לא הביאה כל ראיה התומכת בטענתה וכי בקשות התובע להגדלת חודשי ההסתגלות נענו בתשובה כי הדבר ייבדק. התביעה השלישית הייתה להכללת שעות ניהול נוספות בשכר הקובע את הקצבה. בית הדין פסק נגד התובעת וקבע כי השעות הנוספות שולמו עבור עבודה העולה על משרה מלאה ולכן אינן חלק משכר הבסיס שלה. גם הטענה הרביעית בדבר הפרשי פנסיה בגין תוספת שכר השכלה נדחתה מאחר שהתובעת לא הביאה כל ראיה התומכת בטענתה. התביעה החמישית הייתה בגין הבדלים בפדיון ימי מחלה. בית הדין פסק נגד התובעת משום שלא הוכיחה כי יש לכלול את שעות הניהול הנוספות או חצי משרה נוספת בפדיון ימי המחלה. הטענה השישית, בדבר פדיון ימי חופשה, התקבלה מאחר שהמדינה לא סיפקה הסברים או טיעוני הגנה בעניין זה. לפיכך הורה בית המשפט לנתבעת לשלם לתובע סך של 16,679 ₪. התביעה השביעית והאחרונה הייתה למענק יובל לשנים 2017 ו-2018. בית המשפט דחה טענה זו מאחר שהתובעת לא הציגה כל מקור נורמטיבי התומך בטענתה והמדינה ויתרה על הגנתה בעניין זה. הנתבע חויב לשלם לתובע את הסכומים הנקובים בתביעות דמי החופשה ודמי ההתאמה, בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪ בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.