ת"א 23644-07-09

תקציר

עניינה של המחלוקת בכביש העובר בחלקה 9, באמצעותו מבקשים התובעים להגיע לחלקה 14, עליה נמצאים מגוריהם. התובעים טענו כי יש להם זכות קדימה בחלקה 9 בין אם על סמך תכנית מפורטת שייעדה אותה ככזו ובין אם מכוח שנות שימוש לפי חוק המקרקעין. הם ביקשו צו מניעה קבוע שיאסור על הנאשמים לחסום דרך זו. הנתבעים, הבעלים החלקיים של חלקה 9, טענו כי לתובעים אין זכות כזו וכי על בית המשפט לדחות את תביעתם בשל היעדר סמכות עניינית. עוד טענו מנגד כי כוונתם האמיתית של התובעים הייתה לבקש שימוש פוזיטיבי בכביש, הדורש זכות ממשית בנכס, וכי לבית משפט השלום אין סמכות לדון בתביעות מסוג זה. בית המשפט הסכים עם הנאשמים. בית המשפט קבע כי בקשת התובעים, על אף שנוסחה כצו מניעה, ביקשה למעשה היתר לשימוש פוזיטיבי בכביש, אשר יכול להינתן רק על בסיס זכות ממשית בנכס. מאחר שהתובעים לא הצליחו להוכיח זכות כזו, דחה בית המשפט את התביעה מחוסר סמכות עניינית. בית המשפט הורה לתובעים לשלם לנתבעים הוצאות בסך 2,500 שקל, בתוך 30 יום.