ע"ב 5550/06

תקציר

פסק הדין דן ביחסי העבודה בין 14 התובעים לבין הנתבעת, חברת הנדסה ובניין בשם מנרב. התובעים, עובדים זרים מטורקיה, טענו כי הועסקו ברציפות במנרב משנת 2001 ועד שנת 2005, למעט התובעת 6 שהעסקתה הסתיימה בשנת 2003. מנרב טענה מנגד כי התובעים הועסקו בתקופה הראשונה באופן בלעדי על ידי חברה אחרת בשם קווינטון. בית הדין קבע כי הנתבעת הייתה מעסיקתם של התובעים לאורך כל התקופה הנטענת על ידם, בהתבסס על העובדה שהתובעים הגיעו לישראל באמצעות אשרת עבודה הרשומה על שם הנתבעת, והודאת הנתבעת כי התובעים הועסקו תחת אשרתה מסיבות טכניות ופרוצדורליות. בנוסף, בית הדין בחן את חומר הראיות ומצא כי התובעים חתמו על הסכמי העסקה עם מנרב טרם הגעתם לישראל, וכי הנתבעת לא הציגה כל ראיה לסתור את טענות התובעים. עוד צוין כי הנתבעת פנתה לרשויות מספר פעמים בבקשה להאריך או לחדש את אשרות התובעים, דבר המצביע על יחסי עובד-מעביד מתמשכים. עוד דן פסק הדין בזכאותם של התובעים לתשלומים שונים מהנתבעת, לרבות פיצויי פיטורים, תמורה להודעה מוקדמת, הפרשי שכר, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, דמי חגים, פיצוי בגין אי הפרשה לביטוח פנסיוני, תמריץ לאי היעדרות ודמי כלכלה. בית המשפט הורה למנרב לשלם לתובעים סכומים ספציפיים עבור פיצויי פיטורים, פדיון חופשות, דמי הבראה והפרשות שלא לפנסיה בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. הסכומים השתנו בין התובעים על פי תקופות עבודתם האישיות, כאשר הסכום הגבוה ביותר שנפסק לתובע 3 הסתכם ב-59,783 ₪. כמו כן חייב בית המשפט את הנתבעת לשאת בהוצאות התובעים ובשכר טרחת עורך דין, בסך 40,000 ₪. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ומיום 4.11.2009.