ע"ז 2960/02

תקציר

מתנגדי הצוואה ביקשו לערער על תוקפה מכמה טעמים, ובהם השפעה בלתי הוגנת, חוסר כשירות נפשית של המצווה והשתתפות פעילה של הנהנים בעריכת הצוואה. המבקשים, שהיו הנהנים מהצוואה, טענו כי יש לקיים את הצוואה, תוך שימת דגש על הכבוד המגיע לרצונו של המצווה וחזקת תוקפה של צוואה. בית המשפט בחן את נסיבות ביצוע הצוואה, לרבות תלותו של המצווה במבקשים, הראיות הרפואיות בדבר מצבו הנפשי וחלקם של הנהנים בעריכת הצוואה. נמצא כי המתנגדים לא הביאו ראיות מספיקות לפסול את הצוואה. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה כי המצווה היה בעל יכולת נפשית לבצע את הצוואה ולא מצא כל ראיה להשפעה בלתי הוגנת או להשתתפות פעילה של המבקשים בהכנתה, וציין כי הסיוע של המבקשים לצוואה היה מתוך דאגה ותמיכה ולא מתוך רצון לגמול. בנוסף, בית המשפט ראה בצוואה ביטוי סביר להכרת התודה של המצווה כלפי המבקשים על עזרתם. כתוצאה מכך, נדחתה ההתנגדות לצוואה, ובית המשפט הורה על ביצועה, תוך שהוא פוסק למבקשים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.