חדל"פ 14838-11-20

תקציר

חוק חדלות פירעון אינו מקנה לבית המשפט סמכות לכלוא אדם בגין אי קיום הוראותיו במסגרת הליך חדלות פירעון. החוק מתיר לעצור אדם רק כדי למנוע פגיעה עתידית בהליך חדלות הפירעון ולא כדי לכפות ציות בעבר. סמכות מעצר זו מוגבלת למצבים בהם יש למנוע מהאדם פעולה ספציפית שתפגע בהליך ולא ניתן למנוע אותה ללא מעצרו. בית המשפט רשאי להורות על מאסרו של אדם שאינו ממלא אחר צווי בית המשפט לפי פקודת ביזיון בית המשפט, אך יש להשתמש בסמכות זו במשורה. ניתן להפעיל אותה רק במקרים חריגים כאשר אדם הפר צו בית משפט ואין אמצעים אחרים לציות, בעיקר כלכליים. על בית המשפט להשתכנע כי הפרט יכול לציית, אך נמנע מכך במכוון. כמו כן, על הפרט להיות נוכח בדיון בבקשת הביזיון, ואם הוא אינו מופיע, יש לזמן אותו. במקרה הספציפי הנדון, הנאמן ביקש לעצור את היחיד כדי לכפות ציות. בית המשפט מצא כי הבקשה לא פירטה סנקציות אחרות שנשקלות או שיטות חלופיות לציות. לכן, לנאמן יש 45 יום להגיש בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט או להציע דרך אחרת להתקדם. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים.