בג"צ 6410/14

תקציר

החלטת בית המשפט עוסקת בשתי עתירות הקשורות לשחיתות ציבורית ולהתנהלות רשויות התביעה. העתירה הראשונה, של התנועה לאיכות השלטון, ערערה על הסכם עם הרב פינטו וביקשה לבטלו. השנייה, של "אומץ", הטילה ספק בהחלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד טנץ ברכה. הסוגיה המרכזית בשתי העתירות הייתה שיקול הדעת שהפעילו רשויות התביעה. בית המשפט הדגיש כי ההתערבות השיפוטית בהחלטות התביעה היא מוגבלת, ומתרחשת בדרך כלל רק במקרים חריגים כגון שיקולים זרים או חוסר סבירות קיצוני. בית המשפט לא מצא עילה מספקת להתערב בהחלטות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, וציין כי רשויות התביעה פעלו במסגרת שיקול דעתן הרחב, בהתחשב באינטרס הציבורי ובאילוצים הקיימים. היא הכירה בקשיים מסוימים בהסכם עם הרב פינטו, בעיקר בעיתוי ותנאיו, אך בסופו של דבר קבעה כי פעולות הרשויות סבירות ומקצועיות בתוך מציאות מורכבת. כמו כן, ההחלטה שלא לחקור את ברכה התקבלה, שכן היא התבססה על בחינה מקיפה של חומר הראיות, ולא נמצא שימוש לרעה בשיקול הדעת. בית המשפט סיים את דבריו בדחותו של שתי העתירות, תוך הדגשת הצורך של אנשי ציבור לנקוט משנה זהירות בהתאגדויותיהם כדי לשמור על טוהר המידות של מוסדות ציבור.