ע"ע 45568-11-13

תקציר

התיק נסוב סביב ערעורו של מר ל' על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב בעניין תביעתו לקצבת נכות מחברת מנורה מבטחים פנסיה וקופות גמל בע"מ. מר ל', שאיבד את עבודתו כנהג משאית גרר בעקבות שלילת רישיון הנהיגה עקב אפילפסיה, ביקש קצבת נכות בטענה שאינו מסוגל לעבוד במקצועו או בכל עבודה דומה. הוועדה הרפואית הכירה בנכותו הזמנית בתקופות מסוימות, אך קבעה כי הוא כשיר לעבודה אחרת במשרה מלאה. בית הדין האזורי החזיר בעבר את התיק לוועדה כדי לבחון את המעשיות של הבטחת תעסוקה חלופית למר ל'. הן מר ל' והן מנורה מבטחים ערערו על ההחלטה. הנושא המרכזי היה הפרשנות של "משרה מתאימה אחרת" בתקנון קרן הפנסיה, המחייבת התייחסות להשכלה, הכשרה או ניסיון באופן עצמאי, ולא מצטבר. בית המשפט דחה את ערעורו של מר ל', בקובעו כי קרן הפנסיה אינה חייבת בפיצוי על בסיס כושר השתכרות מופחת. בית המשפט הסכים עם מנורה מבטחים כי תקנון קרן הפנסיה אינו מזכה את מר ל' בתשלומי ביניים ארגוניים או בפיצויי הסבה, שכן ביטוח אובדן כושר עבודה במסגרת תוכנית פנסיה הוא נפרד ואינו עולה בקנה אחד עם פוליסות ביטוח אובדן כושר עבודה מקיף שנרכשו מחברת ביטוח. פסק הדין שיקף את המגבלות הגלומות בביטוח אובדן כושר עבודה בקרנות פנסיה, והדגיש את הצורך במודעות רבה יותר בקרב חברי קרנות הפנסיה להיקף הכיסוי, כמו גם את ההשלכות על מר ל', שבסופו של דבר לא יכול היה להבטיח קצבת נכות על פי ההוראות הנוכחיות למרות ירידה משמעותית בהכנסות.