חדל"ת 22760-10-23

תקציר

בית המשפט הכריע לטובת העובד שזכאותו לגמלת פירוק מהמוסד לביטוח לאומי הייתה שנויה במחלוקת. העובד, עובד זר, צבר הטבה זו במהלך עבודתו החוקית בישראל במשך שנתיים. הביטוח הלאומי סירב להכיר בתביעתו של העובד, בטענה כי מאחר שהתביעה הוגשה כאשר העובד כבר הפך לשוהה בלתי חוקי, יש לדחות אותה, וניתן לתבוע את הגמלה רק לאחר שעזב את ישראל או הסדיר את מעמדו. השופט קבע כי על פי חוק הביטוח הלאומי, זכותו של העובד לגמלה נבחנת ביחס לתקופה שבה נצברה ולא במועד הגשת התביעה. מאחר שהעובד שהה בישראל כדין בתקופה שבה הושגה הגמלה, על הביטוח הלאומי לשקול מחדש את תביעת העובד לגופה מבלי להתנות את התשלום בעזיבתו של העובד. השופטת הדגישה כי לשון החוק תומכת בפרשנות זו וכי יש לפרש את החקיקה הסוציאלית לטובת העובד. הביטוח הלאומי חויב לכסות את הוצאותיו של העובד, בסך 12,000 ₪.