רע"א 5603/10

תקציר

בפסק הדין בחן בית המשפט בקשת רשות ערעור בעקבות החלטה בעניין בוררות. הבקשה נדחתה בסופו של דבר, שכן היא לא הציגה שאלות בעלות עניין משפטי או ציבורי משמעותי, ואף לא הצביעה על עיוות דין המצדיק התערבות של ערכאת הערעור. בית המשפט הדגיש כי ערעורים בתיקי בוררות מותרים רק בנסיבות חריגות, שלא באו לידי ביטוי בבקשה זו. החלטת בית המשפט המחוזי לחייב את המבקשים להפקיד ערבות התקבלה, שכן היא מצויה בסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 29 לחוק הבוררות להבטיח את קיום פסק הבוררות. בית המשפט המחוזי העריך בצדק את סיכויי ההצלחה לבטל את פסק הבוררות, שנראה נמוך, בהתבסס על עמידת המבקשים בהסכם הבוררות והלימות הליך הבוררות. בנוסף, מאזן הנוחות תמך במשיב, אשר פסק בוררות מיטיב, מפורט ונתמך על פני פסק דין בן 63 עמודים. המבקשים לא הוכיחו הטיה משמעותית לטובתם, בין היתר בשל היעדר גילוי כספי. החשש לפגיעה בגישתם של המבקשים לערכאות טופל, כאשר בית המשפט המחוזי איזן בין זכות זו לבין הצורך להגן על האינטרסים של המשיב. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, תוך שהיא מבטלת את הבקשה לעיכוב ביצוע ומחייבת את המבקשים לשאת בהוצאות המשפט של המשיב. נמסר למבקשים כי הם עומדים בפניהם לבקש מבית המשפט המחוזי דיון חוזר בפסק דין קודם שעשוי לאפשר להם להפקיד את הערבות הנדרשת, אך אפשרות זו לא פגעה בהחלטה הנוכחית.