עב"ל 23/03

תקציר

המוסד לביטוח לאומי ("המכון") משלם דמי מזונות חודשיים למי שנפסקו לו פסק דין למזונות על פי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972 ("חוק המזונות"). פסק דין למזונות מחייב אדם לשלם מזונות לבן זוגו, לילדיו הקטינים או להוריו. המכון ערער על החלטת בית המשפט המחוזי המחייב אותו לשלם מזונות לאישה גרושה בגין שני ילדיה הבוגרים המשרתים שירות צבאי חובה. המכון טען כי יש לפרש כלכלית את המונח "ילד קטין", הכולל "ילד בוגר שאינו מסוגל לכלכל את עצמו", וכי הילדים, אף שאינם מסוגלים לעבוד עקב שירותם הצבאי, אינם נופלים תחת הגדרה זו. בית המשפט המחוזי הסתמך על פסק דין של בית המשפט העליון שהרחיב את חובת מזונות ההורים לילדים בשירות צבאי סדיר. עם זאת, בית המשפט העליון הבחין בין המקרה הנוכחי לבין פסיקתו הקודמת, שעסקה בחובות מזונות הורים ולא בתשלומי מזונות המדינה. בית המשפט קבע כי תכליתו של חוק המזונות, המבטיח תשלומי מדינה לקרובי משפחה מסוימים של חייבים, מוגבלת לקטינים או לילדים בגירים שאינם מסוגלים פיזית או נפשית לכלכל את עצמם. השיקול המרכזי הוא יכולתו של הפרט לפרנס את עצמו, וחיילים סדירים, שצרכיהם מסופקים על ידי הצבא, אינם נופלים תחת קטגוריה זו. לפיכך, לא חויב המוסד לשלם מזונות למשיבה בגין ילדיה הבוגרים המשרתים שירות צבאי חובה, ופסק דינו של בית הדין האזורי בוטל.