ע"א 18/06

תקציר

פסק הדין מקבל חלקית את הערעור. היא קובעת כי ההתראה ששלחה המערערת למשיב לא נמסרה כדין, וכי היה מקום לתת למשיב ארכה להגשת התנגדות, כפי שיחליט הרשם. השופט מגיע למסקנה כי על המשיב לשאת בהוצאות הערעור שכן ניכר כי מנהל המשיב היה מודע להליכי ההוצאה לפועל בטרם הגיש המערער בקשה להארכה. בנוסף, מציינת השופטת כי המערערת ניסתה בתום לב לייעל את ההליך באמצעות שליחת האזהרה למשרד עורכי הדין של המשיב, מתוך סברה כי שליחתה לכתובת הרשומה תהיה מיותרת בנסיבות הנוכחיות. החלטת הרשם לחייב את המערערת בהוצאות מבוטלת, והמשיב חויב לשלם למערער 3,000 ₪, כולל מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום מלא.