ע"א 5122-11-22

תקציר

הערעור מבקש לבטל את החלטת בית משפט השלום בירושלים לדחות תביעה כהתיישנה בשל התיישנות. התביעה נסובה סביב כרטיס הגרלה שנרכש לכאורה על ידי המערערת, אשר זכה בפרס השני בהגרלה בשנת 2014. עם זאת, המשיב, מפעל הפיס, דחה את טענות המערערת וטען כי הכרטיס לא נרכש בתחנה ולא במועד שקבע המערער. לאחר שכשלו הניסיונות הראשוניים לפתור את הסכסוך, הגיש המערער בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד, אשר נדחתה, ולאחר למעלה מחודשיים הוגשה כתב תביעה. המשיב ביקש לדחות את התביעה על הסף, בנימוק של התיישנות, שבית המשפט נעתר לה. בערעור לבית המשפט העליון, שלא צלח, נטען כי הגשת הבקשה במעמד צד אחד הייתה צריכה לעצור את מירוץ ההתיישנות וכי היה על בית המשפט להתייחס באופן ענייני לתביעה. בית המשפט העליון דחה את הערעור, והסכים עם בית משפט השלום כי התביעה הוגשה מחוץ לתקופת ההתיישנות. בית המשפט הבהיר כי ה"תובענה" הנזכרת בחוק ההתיישנות נוגעת לפתיחת הליך עיקרי ולא לבקשת סעד זמני. לפיכך, מועד כתב התביעה קובע את תחילתה של תקופת ההתיישנות. זאת ועוד, בית המשפט העליון קבע כי תביעת המערער במעמד צד אחד, שלא נמסרה למשיב, אינה מצדיקה את עצירת תקופת ההתיישנות. בנוסף, אישר בית משפט השלום את עמדת בית משפט השלום בדבר תקופת ההתיישנות המקוצרת המוסכמת על הצדדים, בהתחשב באופי החוזה לכרטיסי הגרלה ובאינטרסים הציבוריים הכרוכים בכך. עוד ציינו השופטים את סיכויי ההצלחה הנמוכים של טענת המערער, נוכח היעדר ראיות תומכות ונטל ההוכחה הגבוה הנדרש לטענות מרמה. מאחר שלא היו מחלוקות עובדתיות, קבע בית המשפט כי ראוי להתייחס תחילה לטענת ההתיישנות. בסופו של דבר, הערעור נדחה, ופסק הדין המקורי נותר על כנו, מבלי שנפסקו הוצאות כנגד המשיב או אוצר המדינה בשל היעדר תשובה.