עע"מ 1659/09

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור העיקרי אך מקבל חלקית את טענתם החלופית של המערערים כי יש להעריך מחדש את החיוב בגין הוצאות פיתוח. טענת השיהוי – שיהוי במימוש זכות משפטית – נדחית מן הטעם שהשיהוי הסובייקטיבי של המשיב אינו מעיד על ויתור על זכויות, והשיהוי האובייקטיבי אינו מעיד על שינוי נסיבות משמעותי ובלתי הפיך. השופט קובע כי אי תשלום הוצאות הפיתוח על ידי המשיב כאמור במכרז אינו פוטר את המערערים מהתקשרות עימו, בהתחשב בנסיבות החריגות. אלה כוללים את החלטת המערערים לבטל את המכרז באותו יום שבו היה מועד התשלום, חוסר כוונתם לחתום על חוזה והתנהלותם היוצרת עמימות לגבי חובת המשיב. עם זאת, השופטת מסכימה כי יש להעריך מחדש את חיוב הוצאות הפיתוח לפי מדד תשומות הבנייה ממועד הפירעון המקורי בשנת 2000. זכייתה של המשיבה במכרז ניתנת לאכיפה, ובלבד שתשלם את הוצאות הפיתוח המתוקנות ותשלומים אחרים המפורטים במכרז. השופטת מציעה לקבוע לוח זמנים חדש של חצי שנה למימוש זכייתו של המשיב. טענות שני הצדדים זה כנגד זה מוצו, ולא ניתן צו להוצאות. השופטת ארבל והשופט ג'ובראן מסכימים עם הכרעת הדין.