ת"א 2115/95

תקציר

פסק הדין דוחה את תביעת ילדיו של המנוח, ופוסק במקומו את העיזבון ואת האלמנה. העיזבון זכאי ל-47,850 ₪ המורכבים מפיצויים בגין כאב וסבל, ימי אשפוז והוצאות קבורה. בעוד האלמנה מקבלת 17,500 ₪, הכוללים 6,800 ₪ עבור עלות שיניים תותבות ו-10,000 ₪ עבור אובדן שירותיה של המנוחה, תביעתה הנוספת לפיצוי בגין נזק פסיכיאטרי אינה מאושרת. השופט קבע כי הנזק הפסיכיאטרי אינו עולה כדי מחלה ולכן אינו עומד בקריטריונים לפיצוי. גם תביעת הילדים להוצאות ונזקים נוספים נדחית מאחר שאין לכך עילה משפטית; במקום זאת, העיזבון יכול היה לתבוע אותן כהוצאות סיוע לצד שלישי. השופטת מתחה ביקורת על שני הצדדים על כך שהאריכו את הדיון שלא לצורך באמצעות הצגת עדויות מיותרות ופרטים טענות. כתוצאה מכך, כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות. כל הסכומים מותאמים לאינפלציה ויכללו ריבית עד ליום אכיפה מלא של פסק הדין.