ת"ק 29741-09-15

תקציר

מתווך הדירה הגיש תביעה נגד קונה ומוכר דירה, בדרישה לשכר טרחתה על היותה הגורם המקשר והמכריע בחוזה ביניהם, למרות שבוטל מאוחר יותר. שני הנתבעים חתמו על הסכמי בלעדיות ושכר טרחה עם המתווכת, תוך הכרה במחויבותם לשלם את שכר טרחתה. עם זאת, הרוכש טען כי מצבו הנפשי היה ירוד בעת חתימת ההסכמים וכי המתווכת ידעה על ליקויים בדירה אותם לא גילתה. מנגד, טען המוכר כי אשתו רכשה את הדירה וכי היה על המתווך ליידע אותו על ליקויים אלה. בית המשפט שמע טיעונים ארוכים מכל הצדדים וסקר את העקרונות המשפטיים הרלוונטיים המסדירים את נטל ההוכחה במשפט האזרחי. נמצא כי המתווכת עמדה בנטל השכנוע המוטל עליה והציגה ראיות משכנעות, לרבות הסכמים חתומים המפרטים את שכר הטרחה. בית המשפט קיבל את תביעת המתווך במלואה והורה לנתבעת מס' 1 לשלם 14,750 ₪ ולנתבעת 2 לשלם 22,125 ₪ בצירוף הוצאות נוספות. פסק הדין כלל הודעה על האפשרות להגיש בקשת רשות ערעור ופירט את ההשלכות של אי תשלום בתוך פרק הזמן שנקבע.