ע"ו 48804-01-12

תקציר

המערער, יליד 1948, נפגע בשנת 1969 ומאז הוכר בגין נכויות רבות. הם ערערו על החלטת ועדה רפואית עליונה בנוגע לקשר בין פגיעה זו לבין גידול סרטני שאובחן בשנת 2006, וביקשו להמיר את מעמד הנכות. הערעור התמקד בסמכות הוועדה לדון בטענות מסוימות ובנטל ההוכחה. בא כוח המערער טען כי לוועדה יש גישה לשתי חוות דעת מומחה התומכות בטענתם, אך בא כוח המשיב טען אחרת וקבע כי הוועדה מוסמכת לדון רק בקשרים רפואיים. הם הפנו למספר פסקי דין כדי לקבוע כי המערערת עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה, והעבירו את הנטל למשיב. עם זאת, השופט חלק על כך, ציין פער זמנים גדול בין הפגיעה לפגיעה, ודחה את הערעור. השופט התייחס גם לטענות על חוסר פעילות ספורטיבית הגורם לגידול ואבחון מאוחר בשל הפציעה הקודמת, ובסופו של דבר לא מצא קשר ישיר של סיבה ותוצאה. בהיעדר ראיות לרשלנות, לא ניתן היה להכיר בחלקם של הרופאים באבחון המאוחר כבר פיצוי. הערעור נדחה, ושני הצדדים היו פטורים מכיסוי שכר טרחת עורך הדין של הצד השני. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, והעתק ממנו היה אמור להימסר להם על ידי המזכירות.