בד"א 98/12

תקציר

ערעורו של מר יהודה יורם מערער על פסק דין שהרשיע אותו בפגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין ובהתנהלות שאינה הולמת עורך דין, בכך שייצג לקוח בהליכים משפטיים תוך שהוא מושעה מעיסוק בעריכת דין. יורם טען כי עומדת לו הגנת טעות במצב המשפטי, שכן קיימת עמימות לגבי מועד סיום השעייתו, והוא סבר באופן סביר כי השעייתו הסתיימה. עם זאת, בית המשפט מצא כי יש לדחות טענה זו על הסף, שכן יורם היה מודע לכך שקיימת מחלוקת בנוגע למועד סיום השעייתו ואף הגיש עתירה לבירור סוגיה זו, אך המשיך בייצוג בכל זאת. בית המשפט דחה גם את טענותיו של יורם בנוגע לחומרת עונשו, שכללו השעיה בפועל, מאסר על תנאי ושכר טרחה כספי. בתי המשפט ראו באופן עקבי בייצוג בעת השעיה עבירה חמורה, והעונש שהוטל נמצא מידתי ובגבולות הענישה המקובלים. בתי המשפט הדגישו כי העבירה פוגעת בכבודו של מקצוע עריכת הדין ומגינה על הציבור מפני עורכי דין לא אמינים. מאחר שהעונש לא היה חמור או בלתי הולם במיוחד, החליט בית המשפט לקיים את פסק דינו של בית משפט קמא על כל היבטיו, ודחה את ערעורו של מר יורם.