ת"א 40913-06-21

תקציר

המבקשת מבקשת למנוע מהמשיבה לממש משכנתא על דירתם עד להכרעה בתביעתם העיקרית, או לחילופין, עד להכרעה בתיק נפרד בבית המשפט לענייני משפחה. הדירה היא רכושו היחיד של המבקש, ולטענתם המשכנתא נבעה מקשיים שנגרמו עקב מעשיו של בן זוגם לשעבר בהליכים משפטיים נפרדים. עוד טוענת המבקשת, כי קיים הסכם עם המשיב לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא, אשר המשיב הפר לכאורה. עם זאת, המשיב טוען כי המבקש לא מילא אחר תנאי ההסכם. על בית המשפט להחליט אם להיעתר לבקשת המבקש לצו מניעה זמני. הוא בוחן את סיכויי הצלחת התביעה העיקרית, את מאזן הנוחות ואת תום הלב של הצדדים. השופטת מציינת כי המבקש לא מילא אחר התנאים לעיכוב ההליכים, והדירה משמשת מסחרית ולא למגורים, דבר המטה את מאזן הנוחות לטובת המשיב. בנוסף, המבקש לא פעל בתום לב, סילף עובדות ואי מסירת מידע חיוני. עם זאת, מאחר שמדובר במכירה בלתי הפיכה של דירה, וניתן להגן על האינטרסים של שני הצדדים, השופט פוסק לטובת קבלת הבקשה לצו מניעה זמני בתנאים מסוימים. על המבקש להסכים כי סכום נקוב יועבר למשיב כפיצוי בגין עיכובים והוצאות, להמשיך בתשלומי הלוואה שוטפים ולשמור את יתרת הפיקדון כערובה. אם המבקש לא יעמוד בתנאים אלה, יפוג תוקפו של צו המניעה. השופט אף מזמין את הצדדים לשקול את הסדרת ההליך העיקרי על בסיס הוראת השעה. פסק הדין ניתן בהעדרו של המבקש, ויש לעמוד בתנאים עד למועד שנקבע.