עת"מ 7944-06-15

תקציר

העותרת, עמותה ללא מטרות רווח המפעילה קהילה טיפולית לנפגעי סמים ואלכוהול, ערערה על הסדר תנועה מתוכנן של חברת התשתיות הממשלתית (המשיבה מס' 2) בכביש 4 סמוך לכניסה ליישוב. ההסדר כלל חסימת החציון וביטול תחנות האוטובוס הקיימות, דבר שיבטל את הגישה לתחבורה ציבורית, מה שיצר לכאורה השלכות קטסטרופליות על חברי הקהילה. המשיבים טענו כי הסיכונים הבטיחותיים בצומת גוברים על הצורך בנגישות לתחבורה ציבורית, מה גם שהביקוש לאוטובוסים נמוך, ופתרונות חלופיים אינם מעשיים או יקרים. בית המשפט מצא כי החלטת המשיבים הייתה סבירה ומידתית, שכן היא התייחסה לנושאי בטיחות תוך התחשבות בצרכי הקהילה באמצעות תחנת אוטובוס אחת. למרות שהעותרת הציעה רמזור להולכי רגל כחלופה בטוחה יותר ופוגענית פחות, קבע בית המשפט כי אין לה את המומחיות להתערב בחוות הדעת המקצועיות של רשויות המשיבים, שסברו כי היא אינה בטיחותית. יתר על כן, בית המשפט ציין כי פרויקט תל/43 המתוכנן, הכולל גשר להולכי רגל בסמוך ליישוב, אינו פתרון ישים בשל לוח הזמנים הארוך לביצועו. בדחותו את העתירה, הורה בית המשפט על השינוי המוצע בהסדר התנועה, תוך שמירה על תחנת האוטובוס לכיוון צפון. ההוצאות לא נפסקו לאף אחד מהצדדים.