ע"ו 9330-04-13

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטות להאריך את אשפוזו הכפוי של חולה בשל מחלת נפש. המערער טען כי החלטות הוועדה הפסיכיאטרית מיום 27.3.2013 ומיום 3.4.2013, אשר האריכו את האשפוז, אינן חוקיות. הרקע היה להידרדרות במצבו הנפשי של המטופל ואשפוזו בבית החולים. צו האשפוז הראשוני הוארך בשבעה ימים, אך המערער טען כי צווי ההארכה של הוועדה מוקדמים מדי ואינם חוקיים. בית המשפט פסק לטובת המערערת, וקבע כי פעולות הוועדה היו בלתי סבירות ובלתי חוקיות, שכן היא התכנסה ביום השמיני לאשפוז להארכת הצו מעבר ל-14 הימים הראשונים. הדבר פגע בזכויות החולה והיה מיותר. עם זאת, בית המשפט מצא גם כי מצבה של המטופלת מצדיק המשך אשפוז בשל מסוכנותה לעצמה ולאחרים. במקום לבטל את האשפוז, הורה בית המשפט לוועדה לדון מחדש בתיק בתוך שבעה ימים ולהבטיח שתוכל להתכנס בכל עת שתידרש. פסק דין זה נועד לאזן בין זכויות המטופל לבין שלום הציבור תוך הקפדה על קיום החוק. לפיכך התקבל הערר, והדיון הוחזר לוועדה להחלטה חדשה, בעלת השלכות על תיקים עתידיים.