ת"פ 155/96
הכרעת-דין מחוזי חיפה
תקציר
הכרעת הדין מזכה את הנאשם מכל אשמה, לרבות נשיאת נשק, ירי באזור מגורים, איומים וחבלה בנסיבות מחמירות בכוונה תחילה, כמתואר בכתב האישום. הראיות שהציגה התביעה אינן משכנעות דיין כדי לבסס את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר. קיימות סתירות בין עדויות העדים לבין ההודעות שמסרו במשטרה, שנגבו בנסיבות ובשפות בלתי ראויות, ומעוררות ספק במהימנותן. טענת האליבי שהציגה ההגנה, לפיה הנאשם שהה במקום אחר בעת האירוע, לא הוכחה אך גם לא הופרכה בשל מחדלי חקירה. היעדר ראיות התומכות בגרסת התביעה, בשילוב עדותו המהימנה של הנאשם ואי חקירת האליבי שלו כראוי, מעוררים ספק סביר, לטובת הנאשם. חקירת המשטרה זוכה לביקורת על פגמיה ומחדליה, לרבות אי ביצוע בדיקות יסודיות של חשודים אחרים, איבוד הקליע שפגע במתלונן ואי רישום דברי העדים בשפת האם של העדים, דבר הפוגע באמינות ההודעות. ככלל, הראיות אינן קושרות את הנאשם למעשים המוזכרים בכתב האישום, ומסקנת הכרעת הדין היא כי לא ניתן להרשיע את הנאשם.
חקיקה מקושרת
ת"פ 155/96 מדינת ישראל נ' אסעד בן נאיף אמארה, מחוזי (11.10.2005)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.