ת"א 10828-11-16

תקציר

המבקשים הגישו בקשה לדחיית תביעת המשיבים על הסף בנימוק שהיא חסומה על פי דין. טענת המשיבים מבוססת על הסתרה לכאורה של המבקשים מדו"ח סיסמולוגי מהם, אשר מנע מהם להקים מבנה על חלקת קרקע שרכשו מהמבקשים. המבקשים טענו כי המשיבים ידעו על הדו"ח והשלכותיו בתחילת שנת 2009, ולפיכך חלפה תקופת ההתיישנות בת שבע השנים לפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות במועד הגשת התביעה בנובמבר 2016. המשיבים טענו כי עילת התביעה קמה רק בשנת 2015, עת נודע להם על הליכים משפטיים בין שניים מהמבקשים. בית המשפט קבע, כי תביעת המשיבים אינה תביעה "במקרקעין", אלא תביעה כספית המבוססת על אחריות חוזית ונזיקית, ועל כן תקופת ההתיישנות החלה היא שבע שנים. בית המשפט מצא כי המשיבים ידעו על הדו"ח הסיסמולוגי והייתה להם זכות חוקית לתבוע את המבקשים בתחילת שנת 2009, וכי ההליכים בין שניים מהמבקשים לא חרגו מתקופת ההתיישנות ולא היוו גילוי עובדות חדשות לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות. יתר על כן, בית המשפט מצא כי המשיבים לא פעלו בזהירות סבירה לגילוי כל העובדות הנדרשות, וכי המשא ומתן העסקי שניהלו עם המבקשים לאחר שנודע להם על הדו"ח הראה כי הם מבינים את השלכותיו. לפיכך, נעתר בית המשפט לבקשת המבקשים ודחה את תביעת המשיבים על הסף. ההוצאות נפסקו למבקשים.