ת"א 115/05

תקציר

התובע והנתבע רכשו במשותף דירה לצורכי השקעה. התובע תבע את הנתבע על מחצית מערך הדירה, בטענה שלא שולם לו. התובע ביקש מבית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לו מחצית משווי הדירה הנוכחי, שלטענת התובע עומד על 687,940 ₪. הסכם הרכישה היה רק על שם הנתבע ואשתו. עם זאת, התובעת ביצעה חלק מתשלומי הרכישה. בסוף שנת 1995 הוסכם כי הנתבע ירכוש את חלקו של התובע בדירה. המחלוקת נסובה סביב המחיר המוסכם לחלקו של התובע וטענת הנתבע כי הוא כבר החזיר לתובע. בית המשפט מצא כי הצדדים הסכימו על מחיר רכישה של 200,000 דולר בשנת 1995, אך התובע הסכים מאוחר יותר להוריד אותו ל -190,000 דולר. למרות שמועד התשלום נדחה, הנתבעת לא שילמה לתובע בעת מסירת הדירה. הנתבע טען כי גמל לתובע, אך עדותו בעניין זה לא הייתה עקבית ולא נתמכה בראיות כלשהן. בית המשפט מצא כי הנתבע לא הוכיח כי פרע את החוב. התובע התרשל גם בדרישת חובו, וגרם לעמימות ראייתית שפעלה נגד הנתבע. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתבע חייב לתובע 190,000 ₪, שיחושבו החל מיום 19.11.2000, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום. תביעת התובע בגין עוגמת נפש נדחתה, והנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות משפט, לרבות 30,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.