ע"א 3301/06

תקציר

הערעור מתייחס לפסק דין של ועדת ערר לפי חוק הנכות (תגמולים ושיקום) שמצא קשר סיבתי בין אירוע כלי דם מוחי ממנו סבל מפקח משטרה לבין תנאי שירותו. הוועדה קיבלה את טענת המשיב, ששירת במשטרה משנת 1979, כי האירוע נגרם כתוצאה מאירוע חריג או שרשרת אירועים הקשורים לעבודתו. המערערת, הממונה על התגמולים, טענה כי לא היה קשר כזה, וכי פסק הדין של הוועדה היה פגום. לגופו של עניין, המערער חלק על אפיון האירועים שקדמו לאירוע הווסקולרי כ"חריגים", וטען כי הם היו מוגזמים ולא חריגים דיים כדי לגרום למחלה. בית המשפט קבע כי ועדת הערר לא שגתה בהחלטתה, וכי האירוע הנדון, בו עבד המשיב במשמרת כמעט רצופה של 20 שעות, יכול להיחשב כאירוע חריג. לוועדה שיקול דעת רחב לקבוע קיומו של קשר סיבתי, והחלטתה להעדיף את חוות הדעת הרפואית של מומחה המשיב על פני זו של המומחה מטעם המערער, שהתבססה על הסתברות סטטיסטית, הייתה מוצדקת. זאת ועוד, טענת המערערת כי עישון המשיב גרם לאירוע הווסקולרי לא נתמכה בחוות הדעת הרפואיות. לבסוף, ציין בית המשפט כי מצבו הבריאותי הקודם של המשיב, אשר לא הוכח כקיים קודם לאירוע, יכול להיחשב כמצב סמוי אשר נוצר עקב הלחץ הקשור לעבודה. הערעור נדחה, והמערער חויב בתשלום שכר טרחת עורך דינו של המשיב.